הציור לוכד את דמותו המיוחדת של הרב ברוך אבוחצירא ברגע של שקט פנימי, מתוך סגנון אמנותי עשיר בגוונים ובטקסטורה.
כמו ברוח המדבר, כך גם כאן – הפשטות עוטפת עומק שאין לו סוף.
הרב מצויר כשהוא עטוף בגלימה בגווני טורקיז־ים, עם טלית־ראש מסורתית בצבעי תכלת ושמים. הצבעים נוזלים אל תוך הרקע באורח חופשי, כמעיין נבואה שנשפך על בד.
הפנים שלו – רגועות, עמוקות, נושאות חכמה עתיקה. העיניים מביטות ישר, אך אינן פולשות – הן מזמינות. הן שואלות אותך אם אתה מוכן לפגוש את עצמך.
הזקן הלבן – סוער ועדין, מטושטש בקצותיו, כאילו נמס לתוך הרקע.
המשקפיים מוסיפות מימד של רוך, כמעט אינטימי.
העור – חמים בגווני מדבר, משתלב עם רקע מהפנט בגווני זהב, כתום, טורקיז ומריחות של צבע יבש – רמז לסוד החסד שמסתתר מאחורי דמות הצדיק.
רוח הצפון
