בין שמיים לשיבולים
בציור זה מתגלה הרב ניר בן ארצי כדמות מוארת, עומדת בחזית נוף ישראלי כפרי וחי, בו שדות זהב נושקים לרקיע נישא בגוני תכלת וליל, בהשראת סגנון ואן־גוך. פניו חדות וברורות, מבטו חודר ועמוק, כאילו רואה אל מעבר לאופק הגלוי – לא רק את פני העולם, אלא את נשמתו.
התפילין שעל מצחו כמו עוגנים את עולמו הפנימי בקודש עליון, ואילו הרקע הסוער – שיבולי חיטה, שמיים מסתחררים, שמש וירח – מעיד על נוכחות מיסטית, חיבור בלתי פוסק בין שמיים לארץ. זוהי דמות של נביא־אמן, הרואה את העולם כקרקע לשינוי רוחני, כשדה בשלות.
האור הצהוב־זהוב בוקע מהשדה ומקרין אל פניו, מבטא את הקשר שלו לאדמה ולעם, ואילו הגלים הכחולים שבשמים מבטאים את תנועות הנפש, את התפילה שפורצת מהקרקע ועולה כלפי מעלה.
