אור הצדיק
בציור זה מתגלה דמותו של הרב יעקב עדס כשהוא שרוי בעומק עולמה של תורה. משיחות המכחול הרכות עולה אווירה של התבוננות, התמסרות ונשמה שקועה כולה בדבר ה'. הפנים כפופות מעט, העיניים עצומות למחצה – כסימן להתמקדות פנימית מוחלטת. היד הקפוצה מבטאת מאמץ רוחני, דריכות של לב העולה עם כל מילה שנאמרת בלחש.
הצבעים הרכים והנוזלים – כתמי מים בגוני כתום, ירוק ותכלת – מעטרים את הרקע כמו שובל של השראה, כאילו התפילה והלימוד עצמם יוצרים מרחב של אור ורוחניות. הרקע אינו סתם תפאורה – הוא הדהוד של עולמות נסתרים שנפתחים מול הספר הפתוח.
הבגד הרבני מפוספס, מלא באופי, כאילו מעיד על ענווה יוקדת, ועל מסורת שממשיכה לפעום בכל תנועה. הספרים שלפניו אינם חפצים – הם שערים. והדמות, בנקודה הזו שבין ספר לאור, בין יד למילה, בין גוף לנשמה – מהווה סמל חי של קדושה ולימוד טהור.
